אופנועים והגדרתם בחוק

מאמר זה מוגש להסבר כללי כיצד מוגדרים אופנועים בחוק, ברוב מדינות בעולם, מה נדרש מכם כרוכבי אופנועים, כדי לקבל רישיון לרכיבה במדינות השונות וכיצד מוציאים רישיון לאופנוע בחו"ל.

אם אתם מחפשים הסבר על הוצאת  רישיון לאופנוע בישראל, תוכלו לקרוא פרטים מלאים יותר באתר של משרד התחבורה.

 

רוב הרשויות והמדינות בעולם מגדירות את האופנוע תחת הקטגוריה "רכב דו גלגלי ממונע" , ההגדרה הזו משמשת לא רק לשם מתן רישיון אחזקת אופנוע, אלא משמשת גם לסוג הרישיון נהיגה שניתן להוציא, למטרות מיסים, רישום סוג הרכב, סוג הביטוח לנהגים ועוד.

ברוב המדינות ישנה הבדלה בין קטנועים עד 50 סמ"ק  לבין אופנועים בעלי נפח מנוע גדול יותר, וכוח סוס גבוה יותר. מטעמים שונים, בחלק מהמקומות הכניסו רכבים תלת גלגליים לקטגוריה של אופנועים.

 

אופנועים בישראל.

 

התקינה במדינת ישראל מחלקת את האופנועים לשלוש דרגות המסומנות באות L.

  • L1 – דרגה של רכבים דו גלגליים שהספק המנוע שלהם לא עולה על 14.916 כוח סוס ונפח המנוע עד 125 סנטימטר מעוקב.
  • L2 – אופנועים עם הספק מנוע בין 14.917 ועד 47.46 סמ"ק.
  • L3 – אופנועים עם הספק מנוע מעל ל-47.46 כוח סוס

בארץ, רישיון נהיגה לאופנועים מחולק בהתאמה לשלוש דרגות המסומנות באות A..

  • A2 עבור רישיון נהיגה לאופנועים בדרגה L1
  • A1 עבור נהיגה על אופנועים ברמת L2
  • ודרגת רישיון A עבור רכיבה על אופנועים בדרגת L3

אופנועים בניו-זילנד ואוסטרליה

ההגדרה של אופנוע בניו זילנד היא " כל רכב דו גלגלי (או תלת) שלא עולה על משקל של 1 טון, ושיכול להגיע למהירות של מעל 50 קמ"ש או שהמנוע שלו גדול מ50 סמ"ק"

קטנוע (טוסטוס) הוא כל רכב דו גלגלי שנפח המנוע שלו אינו עולה על 50 סמ"ק והמהירות המקסימאלית שלו היא 50 קילומטר לשעה.

על מנת לרכב על טוסטוס בניו זילנד, מספיק להחזיק רישיון נהיגה לרכב, בכדי לרכב על אופנוע, תצטרכו להחזיק רישיון נהיגה לאופנוע.

בזמן לימודי הנהיגה, מותר לרכב רק על דגמי אופנועים שאושרו לכך, בעלי נפח מנוע הקטן מ650 סמ"ק וכוח של 201 כ"ס ל-910 קילוגרם.

למעט מספר דגמים בודדים שהביצועים שלהם יוצאים מהכלל, כל אופנוע 250 סמ"ק ומטה מאושר באופן אוטומטי, אופנועים מלפני שנות השישים, פטורים מלעמוד במבחן הכוח למשקל.

בכדי להוציא רישיון לאופנוע בניו-זילנד תצטרכו לעבור שלושה שלבים עד לרישיון המיוחל.

מגיל 16 תוכלו להוציא "רישיון תלמיד" ולהתחיל בשיעור נהיגה הראשון, יעברו לפחות 6 חודשים נוספים  לפני שתוכלו להוציא "רישיון מוגבל" לאופנוע, שיגביל אתכם לרכיבה על אופנועים חלשים יותר, ורק לאחר חצי שנה עד שנה וחצי (תלוי בני כמה אתם), תוכלו לקבל את הרישיון הסופי שיאפשר לכם לרכב על כל סוג של אופנוע מתבקש.

התקנות באוסטרליה הקשורות לנפחי האופנוע דומות מאוד לאלו שבניו-זילנד, אך הליך הוצאת הרישיון דווקא מזכיר טיפה את הליך הוצאת הרישיון בישראל.
באוסטרליה תצטרכו תחילה לעשות קורס חובה, לאחר הקורס תקבלו תעודה התקפה למשך 3 חודשים, בהם תצטרכו לעבור מבחן ראשון ממוחשב, עם צליחת המבחן, תקבלו רישיון תלמיד שתקף למשך שנה בה אסור יהיה לכם להסיע רוכב נוסף, או לעבור לרכב מעל ל-80  קמ"ש.

לאחר שנה, תצטרכו לעבור מבחן שליטה באופנוע, הצלחה במבחן ייתן לכם רישיון זמני לרכיבה ונהיגה עד 90 קמ"ש למשך שנה, לאחר השנה תוכלו לשדרג את הרישיון בשנית ולקבל רישיון זמני נוסף שיאפשר לכם לרכב במהירות של 100 קמ"ש ולהרכיב אדם נוסף. לבסוף, לאחר שנתיים נוספות, תוכלו לקבל רישיון מלא לאופנוע, שיאפשר לכם לרכב אל האופק ללא הגבלה (בהתאם לחוקי התנועה כמובן).
אם אתם נהגים וותיקים, בעלי רישיון לרכב, ייתכן ותוכלו לדלג על על חלק מההגבלות הקיימות בכל דרגה.

אופנועים בארצות הברית

החוקים וההגדרות הכלליות של אופנועים בארצות הברית (וקנדה) די דומות להגדרות שהוזכרו לעיל, ההבדלים הם בהוצאת רישיון לאופנוע.

ארצות הברית מחולקת למדינות, ולכל מדינה ישנם החוקים משלה, כך למשל בחלק מהמדינות יש צורך לעבור מבחן מעשי ומבחן תאוריה לפני שמקבלים רישיון לאופנוע, בחלקן תוכלו לעבור קורסי רכיבה ובטיחות בסוכנויות מוסמכות לכך, קורסים אלו יקלו עליכם עם הצורך לעבור את המבחנים.

במידה ואתם מעוניינים לרכב על אופנוע בארצות הברית, או להוציא שם רישיון על אופנוע, מומלץ לבדוק מול  משרד התחבורה של ארצות הברית (DMV) לגבי החוקים במדינה הרלוונטית.

רכבים בעלי שלושה גלגלים מוגדרים תחת החוק של רכבים דו גלגליים בקנדה וארצות הברית.

אופנועים בבריטניה

כל הליך הוצאת הרישיון באנגליה, דומה מאוד להוצאת רישיון לאופנוע בישראל, זאת מכיוון שהמודל הישראלי מתבסס על מודל הרישיון בבריטניה.

משנת 1990 החוק בבריטניה מחייב לבצע קורס שליטה, לכל החפץ בהוצאת רישיון על אופנוע, לא משנה לאיזו דרגה, או על קטנוע, אלא אם אתם מחזיקים ברישיון לרכב פרטי טרם שנת 2001.
הקורס מזכיר מאוד את הקורס בארץ, וכולל חמישה חלקים עיקריים-

  1. רכיבה בשטח סגור  המיועד לכך.
  2. הכרות ראשונית ובדיקת עיניים.
  3. לימודי שליטה על אופנוע.
  4. נושאי בטיחות בכביש וברכיבה על אופנוע.
  5. רכיבה מעשית על הכביש.

מלבד הקורס תצטרכו לעמוד במבחן תאוריה ומבחן מעשי על מנת לקבל רישיון.

הרישיון הבסיסי שתוכלו להוציא בגיל 16 הוא לקטנוע שלא עולה על 50 סמ"ק או 50 קמ"ש.

לאחר שנה, בגיל 17 תוכלו לרכב על קטנוע (או אופנוע) שלא עובר את ה-125 סמ"ק ומתחת ל15 כ"ס.
לאחר שנתיים תוכלו לעבור מבחן על 125 קמ"ש ולקבל רישיון מוגבל לאופנועים כבדים יותר (34  כוח סוס), שנתיים לאחר מכן כבר תהיו חופשיים לרכב על כל אופנוע בכל גודל, משקל וכוח חוקי באנגליה.

אם אתם נהגים מעל גיל 21, תוכלו לעבור קורס מזורז ולקבל רישיון לאופנוע כבד תוך כשבוע בלבד.
רכבים בעלי שלושה גלגלים, שלא עולים על משקל 406 עומדים תחת ההגדרה של אופנועים, ובעלי רישיון על אופנוע יכולים לרכב על רכבים שונים בעלי שלושה גלגלים.

Read More

אופנועים

אופנועים, שגם נקראים כלי רכיבה,  אופניים, אופנוע – הם כלי רכב ממונע דו גלגלי או תלת גלגלי. עיצובי האופנועים שונים מאד, וזאת על מנת להתאימם למטרות שונות, החל מנסיעות למרחקים ארוכים, לנסיעות באופן קבוע, למהירויות שיוט, לספורט – הכולל מירוצים ורכיבת שטח.רכיבה על אופנוע קשורה אפילו לפעילות חברתית, כגון הצטרפות למועדוני אופנועים והשתתפות  במפגשי אופנוענים.

בשנת 1894, Hildebrand & Wolfmuller היו יצרני הסדרות הראשונות של האופנועים, והראשונים שנקראו אופנועים. בשנת 2014, שלושת יצרני האופנועים המובילים בעולם על פי נפחם, היו הונדה  וימהאה (שניהם מיפן), ו- וHero MotoCorp  (הודו).

במדינות מתפתחות, האופנועים נחשבים לכלי ממונע תועלתי, בגלל מחיריו הנמוכים ומבחינת צריכת הדלק. מבין כל האופנועים בעולם, 58% מהם נמצאים באיזור הפסיפיק של אסיה, ובדרום ומזרח אסיה, למעט ביפן שמתמקדת יותר במכוניות.

על פי משרד התחבורה האמריקאי, מספר ההרוגים כתוצאה מנסיעה על אופנועים, גבוה פי 37 יותר מאשר בכלי רכב.

סוגים

למונח אופנוע יש הגדרות משפטיות שונות, תלוי באיזורי השיפוט (ראה הגדרות משפטיות ומגבלות).קיימים 3 סוגים עיקריים של אופנועים: קטנועים, אופנועי שטח ואופנועים למטרות כפולות. בתוכם קיימים סוגי משנה רבים של אופנועים, והמשמשים למטרות שונות. בדרך כלל יש קופצים על כל סוג, כגו, החל מתחרויות שטח, רכיבה על כבישים, או מירוצי אופנועים על מסלולי שטח קשים ואופנועי שטח.

אופנועים המשמשים למטרות כפולות כגון בסגנון ספורט-דואלי, מיוצרים כדי לרכב בשטח, אך הם כוללים גם מאפיינים שיוכלו לעמוד בדרישות מבחינה חוקית ויהיו נוחים גם לרכיבה על כבישים.

כל קונפיגורציה מציעה מאידך יתרון מיוחד, או יכולת גבוהה, וכל תכנון יוצר מצב רכיבה שונה.

במדינות מסויימות, השימוש במושב אחורי באופנוע, הוא מוגבל.

היסטוריה

ניסויים והמצאות

הבערה הפנימית הראשונה שנועדה לתדלוק אופנועים, יושמה בדגם שנקרא- Daimler Reitwagen. דגם זה תוכנן ונבנה על ידי הממציאים הגרמנים, Gottlieb Daimler & Wilhelm Maybach , מ-Bad Cannstatt, גרמניה, בשנת 1885.  רכב ממונע זה, לא דמה לאופניים בטיחותיות ולא לאופני  boneshaker (אופניים ללא קפיצים – מורפיקס- ש.כ.) מאותה תקופה, והיו להם זוויות אפס בציר ההיגוי וללא כל אביזרים נלווים לאיזון, ולכן גם לא השתמשו בעקרונות האופניים ובדינמיקת האופנוע שפותחו כמעט 70 שנה קודם לכן.

במקום זה, ההסתמכות היתה על שני גלגלי זינוק לאיזון, כדי להישאר זקופים תוך כדי הסיבוב. הממציאים קראו להמצאתם ה:Reitwagen ("כלי רכב לרכיבה"), שתוכנן כאמצעי בדיקה למנוע החדש שלהם, ולא באמת כאב טיפוס לכלי רכב.

התכנון המסחרי הראשון לרכב הנעה עצמי, היה בתכנון כלי הנעה תלת גלגלי, שנקרא Butler Petrol Cycle, שאותו יזם אדוארד באטלר באנגליה בשנת 1884. הוא הציג את תוכניות כלי הרכב בתערוכת Stanley Cycle בלונדון בשנת 1884. כלי הרכב נבנה על ידי חברת Merryweather Fire Engine בגריוויץ', בשנת 1888.

ה-Butler Petrol Cycle היה כלי רכב תלת גלגלי, עם גלגל אחורי המונע ישירות ב- 5/8 כ"ס (0.47 קילוואט), 40 סמ"ק (2.44 מעוקב in), וביכולת תזוזה של ¼2 in X 5in (57 מ"מ X 127 מ"מ)  של נשא X מהלך, מנוע שטוח בעל שני זוגות של פעימות מנוע (עם מתג הצתה מגנטו שהוחלף בסליל ובטריה) ושצויד בשסתומים מסתובבים ובקרבורטור צף (5 שנים לפני ה-Maybach) ) ובהיגוי Ackermann, כשכולם היו עדיין במצב אמנותי באותו הזמן).

הזינוק מתחיל באמצעות אוויר דחוס. קירור המנוע היה דרך נוזל קירור, ועם רדיאטור שהיה מעל לגלגל האחורי. המהירות נשלטה על ידי מנוף שסתום המצערת. לא הותקנה מערכת בלימה, וכלי הרכב היה נעצר באמצעות הרמת והורדת גלגל ההגה האחורי, תוך שימוש במנוף המופעל על ידי כף הרגל. משקל המכונה לאחר מכן נישא על ידי שני גלגלים תחתיים קטנים. הנהג ישב בין שני הגלגלים הקדמיים, עם זאת, לא היתה לכלי הרכב הצלחה, מאחר ובאטלר לא הצליח למצוא גיבוי כלכלי מספיק.

רשויות רבות לא התירו את השימוש בקיטור באופנועים חשמליים או במנועי דיזל המונעים באמצעות שני גלגלים, בגלל הגדרת המילה 'אופנוע', והעדיפו את ה-Daimler Reitwagen  כאופנוע הראשון בעולם.

נוכח העליה המהירה בשימוש באופנועים חשמליים ברחבי העולם, הגדרתו בלבד של כלי רכב דו גלגלי בעל בעירה פנימית, כ'אופנועים', הפך להיות בעייתי באופן גובר.

הנעתו של רכב דו גלגלי בקיטור, נחשבה לאופנוע, ולאחר מכן האופנועים הראשונים שנבנו, היו על ידי הצרפתי Michaux-Perreaux, שהונעו באמצעות דוושות קיטור שעליהם נרשם פטנט בדצמבר 1868, ושנבנו במקביל בערך כמו זה המופעל בקיטור של האמריקאי Roper, שנבנה על ידי Sylvester H. Roper Roxbury, ממסצ'וסטס, שהציג את הרכב בירידים ובקרקסים במזרח ארה"ב בשנת 1867.

רופר בנה בסביבות 10 מכוניות קיטור ואופניים משנת 1860 ועד מותו בשנת 1896.

שנה רכב מספר גלגלים ממציא סוג המנוע הערות
1867-1868 Michaux-Perreaux  – עם דוושות קיטור 2 Pierre Michaux Lous-Guillaume Perreaux קיטור יחידה אחת
1867-1868 הפעלה באמצעות דוושות קיטור – Roper 2 Sylvester Roper קיטור יחידה אחת
1885 Daimler Reitwagen 2 (בתוספת 2 גלגלי איזון) Gottlieb Daimler Wilhelm Maybach בעירה פנימית של נפט יחידה אחת
1887 רכב על דלק של Butler 3 (בתוספת 3 גלגלים) Edward Butler בעירת דלק (נפט) פנימית
1894 Hildebrand & Wolfmuller 2 Heinrich Hidebrand Wihelm Hidebrand Alois Wolfmuller בעירת דלק פנימית ·         קונפיגורציה מודרנית.

·         אופנוע בייצרו המוני ראשון

·         מכונה ראשונה שנקראה: "אופנוע"

 

חברות האופנועים הראשונות

בשנת 1894, Hildebrand & Wolfmuller הפכו להיות ייצרני הסדרות הראשונות של האופנועים, והראשון נקרא אופנוע (בגרמנית: Motorrad). חברת המנועים Excelsior, שבמקור הינה חברה לייצור אופניים שמפעלה היה בקובנטרי, אנגליה, התחילה לייצר את מודל האופנועים הראשון שלה בשנת 1896.

יצרנית האופנועים הראשונה בארה"ב היתה Orient-Aster, שנבנתה על ידי Charles Metz בשנת 1898 במפעלו ב-Waltham, מסצ'וסטס.

בתקופה המוקדמת בהיסטוריית האופנועים, יצרנים רבים התאימו את התכנונים שלהם, כדי להתארגן על מנוע פנימי בעל בעירה פנימית. מאחר והמנועים הפכו להיות חזקים יותר ומתוגברים, מאשר במקור, מספר יצרני האופנועים עלה. רבים מהממציאים מהמאה ה-19 שעבדו על האופנועים הראשונים, בדרך כלל  עברו להמצאות אחרות. Daimler and Roper למשל, עברו לפיתוח מכוניות.

בתחילת המאה ה-19, הוקמו החברות הגדולות הראשונות לייצור המוני . בשנת 1898, Triumph Motorcycles באנגליה, התחילו לייצר אופנועים, ועד לשנת 1903, החברה ייצרה מעל ל-500 אופנועים. חברות בריטיות אחרות היו: Royal Enfield, Norton and Birmingham Small Arms Company, שהתחילו את ייצור האופנועים בשנים 1899, 1902 ו-1910, בהתאמה.

ההודים התחילו את הייצור בשנת 1901, והארלי דווידסון הוקמה שנתיים מאוחר יותר. עד להתפרצות מלחמת העולם הראשונה, יצרנית האופנועים הגדולה ביותר בעולם היתה הודו, שייצרה מעל ל-20,000 אופנועים בשנה.

מלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה, ייצור האופנועים הואץ במידה רבה, בעקבות מאמצי המלחמה כדי לספק צורות תקשורת יעילות לחיילים בקו הקדמי. מעבירי ההודעות על הסוסים הוחלפו ברוכבי אופנועים שהעבירו הודעות, ביצעו פעולות סיירות ופעלו כמשטרה צבאית.

החברה האמריקאית הארלי דווידסון הקדישה מעל ל-50% ממפעלה בתפקודים שנועדו לחוזים צבאיים עד סוף המלחמה. החברה הבריטית Triumph Motorcycles מכרה יותר מ-30,000 יחידות מהמודל של Triumph  H, לכוחות בעלות הברית במהלך המלחמה.

באמצעות הגלגל האחורי שהונע על ידי חגורה, מודל ה-H צויד במנוע צילינדר יחיד, 499 סמ"ק     (30.5 cu in), בעל 4 פעימות ובקירור אוויר. הוא היה גם דגם הטריומף הראשון ללא דוושות.

מודל ה-H במיוחד, נחשב על ידי רבים ככזה שהיה ה"אופנוע המודרני" הראשון. הוא הוצג בשנת 1915, והיה בעל שסתום מנוע של 550 סמ"ק, ומנוע בעל ארבע פעימות ותיבת הילוכים שהכילה 3 מהירויות, וחגורה להעברה. הוא היה כל כך פופולארי, עד כדי כך שהוא זכה בכינוי ה "טריומף האמין".

לאחר המלחמה

עד שנת 1920, הארלי דווידסון היתה היצרנית הגדולה ביותר, כשהאופנועים שלה נמכרו על ידי סוחרים ב-67 מדינות. עד סוף שנות ה-20, או תחילת שנות ה-30, DKW הגרמנית, הפכה להיות היצרנית הגדולה ביותר.

בשנות ה-50, ההתייעלות התחילה לשחק תפקיד גובר בפיתוח אופנועי מירוץ ומבחינת: "מעטפת מיכל האבק" שהביאה לאפשרות לכך שיתחוללו שינויים רדיקאליים בתכנון האופנוע.  NSU ו-Moto Guzzi היו החלוצים בפיתוח זה, כששניהם התחילו לייצר תכנונים מאד רדיקאליים, הרבה לפני זמנם.

NSU יצרה את התכנון המתקדם ביותר, אולם, לאחר מותם של ארבעה רוכבי NUS בשנים 1954-1956, הם זנחו פיתוח נוסף, ופרשו ממירוץ הגראנד פרי לאופנועים.

Moto GUzzi ייצרה מכונות מירוץ תחרותיות, ועד לשנת 1957, כמעט כל מתחרי הגראנד פרי ניצחו באמצעות המכונות היעילות.  שנה לאחר מכן, בשנת 1958, נאסר באופן גורף על אופנועים עם מעטפות נלוות מלהתחרות על ידי FIM, על רקע החששות מפני תנאי הבטיחות.

החל משנות ה-60 ועד שנות ה-90, אופנועים קטנים של שתי פעימות היו פופולאריים ברחבי העולם, ובין היתר, בחלקם, זה היה הודות לעבודת המנוע שנעשתה בשנות ה-50 על ידי East German MZs Walter Kaaden.

היום

במאה ה-21, תעשיית האופנועים נשלטת בעיקר על ידי ההודים ועל ידי חברות האופנועים היפניות. בנוסף לאופנועים בעלי הקיבולת הגבוהה, קיים גם שוק גדול בקיבולת קטנה יותר (פחות מ-300 סמ"ק) של אופנועים, המרוכז בעיקר במדינות אסיה ואפריקה, והמיוצרים בסין ובהודו.

הדוגמא היפנית היא של חברת Honda Super Cub, משנת 1958, שהמשיכה להיות החברה הגדולה ביותר שמוכרת כלי רכב, מכל הזמנים, על 60 מיליון היחידות שייצרה בחודש אפריל 2008. כיום, תחום זה נשלט בעיקר על ידי החברות ההודיות כשהיצרנית העולמית הגדולה ביותר היא Hero MotoCorp, כמוכרת כיצרנית הגדולה ביותר של רכב על שני גלגלים. המודל המפואר של החברה מכר כבר מעל ל-8.5 מיליון יחידות, עד כה. יצרנים גדולים אחרים הם Bajaj  ו- TVS Motors/.

היבטים טכניים

המבנה

בניית אופנועים כוללת בתוכה הנדסה, ייצור והרכבה של רכיבים ומערכות עבור אופנועים, כתוצאה מהביצועים, העלות והאסתטיקה הרצויים על ידי המתכנן. עם כמה חריגות, על בניית האופנועים המודרניים בייצור המוני, חלים סטנדרטיים מבחינת מסגרת הפלדה או האלומיניום, המזלגות הטלסקופיות המחזיקות את הגלגל הקדמי ודיסק הבלמים.

כמה חלקי גוף אחרים, מתוכננים לצורכי אסתטיקה, או מסיבות ביצועיות, שאותם אפשר להוסיף. המנוע עובד על דיזל, והוא מכיל בדרך כלל בין אחד ל-4 צילינדרים (ומה שפחות נפוץ, עד 8 צילינדרים), שיחד עם חמישה או שישה הילוכי מהירות ידניים בהעברה רצופה, מניעים את הגלגל האחורי המורכב על ציר באמצעות שרשרת, גל הנעה, או חגורה. התיקונים יכולים להתבצע באמצעות מעלית המרימה את האופנוע.

החיסכון בצריכת הדלק

כלכלת צריכת הדלק משתנה במידה רבה, וזאת בהתאם לגודל המנוע וסגנון הרכיבה. כדי לייעל זאת, ה-Matzu Matsuzawa Honda XL125 בהנעה מלאה, השיגה 470 mpg-US  (0.50 L/100 km; 560 mpg‑imp), על פי אתגר כלכלת הדלק של Craig Vetter, כשמדובר ב:"כבישי אוטוסטראדה אמיתיים – ובתנאים אמיתיים".

בגלל ההחלפה לגודל מנוע נמוך (100-200 cc(6.1 – 12.2 cu in) ויחסי הכוח הגבוהים בייצור ההמוני, האופנועים בדרך כלל מציעים כלכלת דלק טובה. בעקבות תנאי המחסור בדלק כגון בבריטניה בשנות ה-50 ובמדינות מתפתחות מודרניות, האופנועים מהווים נתח גדול משוק הרכב הממונע.

אופנועים חשמליים

כלכלת דלק גבוהה שוות ערך, נגזרת בדרך כלל מהאופנועים החשמליים. האופנועים החשמליים מאד שקטים, מצטיינים באפס פליטה והם כלי רכב, המונעים באמצעות מנוע חשמלי. טווחי הפעולה ומהירות השיא שלהם מוגבלים בעקבות טכנולוגיית הבטריה.

תנאי הדלק והתערובת של דלק-חשמל, נמצאים גם כן תחת פיתוח, כדי להרחיב את הטווח ולשפר את הביצועים של מערכת ההנעה החשמלית.

האמינות

בסקר שנערך בשנת 2013, בקרב 4,424 קוראי המגזין האמריקאי על דיווחי הצרכנים, נאספו נתוני האמינות בקרב 4,680 רוכבי אופנועים, שנרכשו חדשים בין השנים 2009 עד 2012. הבעייה השכיחה ביותר בתחום, היתה מבחינת האביזרים, הבלמים, המערכות החשמליות והדלק (כולל, הסטרטרים, ההטענה, ההצתה) וסוגי האופנועים, כשרוב הבעיות שהתעוררו, היו באופנועי הסיור, באופנועי הספורט הכפול/שטח, ספורט התיור והסיירות.

אין מספיק אופנועי ספורט,היא המסקנה המשמעותית מבחינה סטטיסטית, שעלתה מתוך מהסקר, למרות שהנתונים רמזו על אמינות טובה של אופני הסיירות. את התוצאות הללו ניתן להסביר בחלקן בעקבות האביזרים שכללו יחידות כגון המעטפת האווירודינאמית, ארגז המטען ותאורת העזר, שבדרך כלל התווספו לאופנועי הסיור, לאופנועי ההרפתקאות של הסיור/והספורט הכפול וכן לאופנועי הספורט התיורי.

הבעיות במערכות הדלק היו בדרך כלל כתוצאה מאיחסון חורף לא מתאים ובעיות בבלמים שגם היו עלולים להתרחש בגלל אחזקה גרועה.

מתוך 5 מותגים, ועם מספיק נתונים שאפשר להסיק מהם מסקנות, הונדה, קוואסקאי וימאהה היו צמודים מבחינה סטטיסטית, ועם בין 11% ל-14% מתוך אותם אופנועים שבסקר, שעברו תיקונים גדולים. בהארלי דווידסון שעור התיקונים היה בגובה של 24%, בעוד שב.מ.וו היו הגרועים ביותר, והובילו ב-30% בדרישות ביצועם של התיקונים הגדולים..

אין מספיק אופנועים של טריומפ וסוזוקי שנסקרו, כדי שנוכל להגיע למסקנה סטטיסטית, למרות שנראה שסוזוקי אמינה יותר, כמו כל יתר המותגים היפנים, בעוד שטריומף השתוו להארלי דווידסון וב.מ.וו.

שלושה רבעים מהתיקונים שהופיעו בסקר מבחינת העלות, היו פחות מ-200 דולרים, ושני שליש מהאופנועים תוקנו בפחות מיומיים. למרות האמינות הגרועה יחסית שלהם בסקר זה, בעלי אופנועי ההארלי דוידסון וב.מ.וו, הציגו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מבחינת בעלותם על דגמי האופנועים הללו, ושלושה רבעים מהם אמרו שהם היו קונים את אותו אופנוע שוב. אחריהם היו 72% מבעלי ההונדה ובין 60% ל-63% מבעלי הקוואסאקי והימאהה.

הדינמיקה

לסוגים שונים אופנועים יש דינמיקות שונות והם משחקים תפקיד בביצועי האופנועים תחת תנאים נתונים. למשל, אחד מהם עם בסיס הגלגלים הארוך ביותר, נותן את התחושה של יותר יציבות, בכך שהוא מגיב פחות להפרעות. לגלגלי האופנועים יש השפעה רבה יותר על הטיפול.

באופנועים צריך להישען, כדי לבצע סיבובים. הישענות זאת נגרמת בגלל השיטה הידועה כמונה היגוי, שבו הרוכב מנווט לרגע את הכידון בכיוון ההפוך לסיבוב הרצוי. שיטה זאת היא אנטי-אינטואיטיבית ולכן לעתים קרובות טירונים שרוכבים על אופנוע עלולים להתבלבל, אבל גם הרבה רוכבי אופנועים מנוסים.

באמצעות בסיס גלגלים קצר כזה, האופנועים יכולים לייצר מומנט מספיק בגלגל האחרון, ומספיק כוח עצירה בגלגל הקדמי, כדי להתרומם על הגלגל הנגדי מעל לכביש. פעולות כאלה, באם הן מבוצעות בכוונה, ידועות בשם wheelies (גלגול – ש.כ.) ו- stoppies  (או endos), בהתאמה.

אביזרים

מאפיינים שונים ואביזרים יכולים להתלוות לאופנועים, כגון OEM (מותאם כבר במפעל) או לאחר השיווק. אביזרים כאלה נבחרים על ידי הבעלים, כדי לשפר את ביצועי האופנוע, בטיחותו, ביצועיו, או מבחינת הנוחות שלו ויכולים לכלול כל דבר, החל מאביזרים אלקטרונים נעים ועד לאביזרים המשמשים את צידי המכוניות והנגררים.

בטיחות

באופנועים, שעור התאונות הקטלניות גבוה יותר מאשר בכלי רכב או משאיות ואוטובוסים. מתוך הנתונים של משרד התחבורה האמריקאי, בשנת 2005, כפי שעולה מניתוח על מידת התאונות הקטלניות במערכות המדווחות, אפשר לראות שברכבי נוסעים, אירעו 18.62 התרסקויות קטלניות לכל 100,000 כלי רכב רשומים.

באופנועים, זה מתאפיין בשעור גבוה יותר של 75.19 לכל 100,000 אופנועים רשומים – פי 4 גבוה יותר מאשר בכלי רכב. אותם נתונים גם הראו שהתאונות הקטלניות המתרחשות הן בגובה של 1.56, לכל 100 מיליון כלי רכב במיילים ברכבי נוסעים, בעוד שבאופנועים זה בגובה של 43.47, שזה פי 28 גבוה יותר מאשר ברכבים (פי 37 יותר מקרי מוות לכל מייל נסיעה בשנת 2007).

יתר על כן, שעורי התאונות עם אופנועים עלו משמעותית מסוף שנות ה-90, בעוד שחלה ירידה במכוניות נוסעים.

הצורה השכיחה ביותר בתאונות אופנועים בארה"ב, היא כשהנהג נוסע או מסתובב מול לאופנוען, ובכך לא נותן לו את הזכות על הכביש. פעולה כזאת נקראת SMIDSY, ראשי תיבות שנוצרו כתוצאה מהתגובה השכיחה בקרב הנהגים של: "מצטער, חבר, לא ראיתי אותך".  האופנוענים יכולים לצפות ולהימנע מחלק מאותן תאונות, בכך שיקבלו הכשרה מתאימה, יגבירו את הנראות שלהם בפני אנשים אחרים שנמצאים בתנועה, ישמרו על מגבלות המהירות ולא ישתו אלכוהול או שיצרכו תרופות/סמים אחרים לפני הרכיבה.

בבריטניה ישנם כמה אירגונים המוקדשים לשיפור בטיחות הרכיבה על האופנוע, בכך שהם מספקים הכשרה מתקדמת לרוכבים, אל מעבר למה שנדרש כדי לעבור א ת מבחן הרישוי הבסיסי לאופנועים. ביניהם ניתן למצוא את 'המכון המתקדם לנהגים' (IAM) ואת 'החברה המלכותית למניעת תאונות' (RoSPA). עם הגברת הבטיחות האישית, הרוכבים שקיבלו את ההכשרות המתקדמות הללו, יכולים להפיק יתרון מעלויות ביטוח מופחתות.

בדרום אפריקה, הקמפיין "לחשוב על הרכיבה"  (Think Bike) מוקדש להגברת בטיחות האופנוענים והן למודעותם בעת הרכיבה בכבישי המדינה.  קמפיין זה הוא מהחזקים ביותר במחוז Gauteng, ומקבל ייצוג במערב  Cape, KwaZulu Natal וב'מדינה החופשית'. יש לו עשרות מארשלים מיומנים הזמינים לאירועים שונים כגון מירוצי אופנועים והוא מעורב במידה רבה במספרים גדולים של פרוייקטים אחרים, כגון באירוע השנתי של Motorcycle Toy Run.

החינוך לבטיחות האופנוע, מוצע בכל רחבי ארה"ב על ידי אירגונים, החל מרשויות המדינה, ועד לאירגונים שללא כוונות רווח ותאגידים. רוב המדינות מקיימות קורסים שתוכננו על ידי ה'מוסד לבטיחות האופנועים' (MSF), בעוד שמדינות אורגון ואיידהו, פיתחו קורסים משלהם.

כל תוכניות ההכשרה, כוללות קורסי רכיבה בסיסיים, קורסי רכיבה בינוניים וקורסי רכיבה מתקדמים.

באירלנד, מאז שנת 2010, בבריטניה ובכמה איזורים באוסטרליה, כגון: ויקטוריה, דרום וויילס החדשה, באיזור עיר הבירה של אוסטרליה, טזמניה ובשטחה הצפוני, זה בגדר חובה להשלים את הקורס הבסיסי להכשרת הרכיבה, לפני שמוציאים רישיון מתלמדים, ורק לאחר מכן מותר לרכב בכבישים ציבוריים.

בקנדה, ההכשרה לרוכבי האופנועים, זה בגדר חובה בקוויבק ו-Manitoba בלבד, אולם בכל יתר האיזורים והמקומות, קיימות תוכניות רישוי מדורגות, המטילות מיגבלות על נהגים חדשים, עד שהם צוברים ניסיון.

הזכות לקבלת רישיון אופנוע, או אישור להשלמת קורס לבטיחות באופנוע, משתנה על פי המחוזות. מועצת הבטיחות הקנדית, שזה ארגון בטיחות ללא מטרות רווח, מציעה תוכנית להצטיידות ברחבי קנדה והיא מאושרת על ידי מועצת תעשיית האופנוע והטוסטוסים. קורסי ההכשרה המדורגים, יכולים להיות הסמכות להורדת פרמיות הביטוח.

מעמדם של רוכבי האופנועים

תנוחת האופנוע, תלויה בגיאומטריית הגוף של הרוכב (אנתרופומטריה), המשתלבת עם גיאומטריית האופנוע עצמו. גורמים אלה יוצרים מערך של 3 תנוחות בסיסיות:

  • תנוחת ספורט – הרוכב רוכן קדימה נגד הרוח, ומשקל פלג גופו העליון נתמך על ידי מרכז גופו במהירות נמוכה ובלחץ אוויר במהירות גבוהה (למשל, במהירות של למעלה מ-50 מייל לשעה (80 ק"מ/שעה)). ה-tootpegs נמצאים מתחת לרוכב, או בחלק האחורי. האיזור החזיתי המופחת חותך את התנגדות הרוח ומאפשר להגיע למהירויות גבוהות יותר. במהירות נמוכה, תנוחה זאת מעבירה את משקל הרוכב לזרועות, מה שעלול לגרום לעייפות שורש כף היד שלו.
  • תנוחה סטנדרטית – הרוכב יושב זקוף או נשען קלות קדימה. הרגלים נמצאות מתחת לרוכב. מדובר באופנועים שלא נועדו למשימה אחת בלבד, כך שהם לא מצטיינים/מתמחים בתחום מסויים אחד. התנוחה הסטנדרטית משמשת גם לנסיעות תיור וקבועות, וכמו כן גם לנסיעה בדרכי עפר ולספורט כפול, ויכולה להציע יתרונות לרוכבים מתחילים.
  • תנוחת הסיור – הרוכב יושב בגובה המושב התחתון, כשפלג הגוף העליון זקוף או שעון מעט אחורנית. הרגלים מתארכות לפנים, ולפעמים אף אפשר להימצא מחוץ להישג יד של הבקרים הקבועים על לוח הכיוונון. גובה המושב הנמוך יכול להתכוונן בהתאם לשיקול דעתם של הרוכבים החדשים או הנמוכים יותר. הכידון נוטה להיות גבוה ורחב. שימת הדגש היא על תחושת הנוחות, תוך התפשרות על היכולת בפינות, בגלל גובה הקרקע הנמוך, קיים סיכוי רב יותר לכך שזה עלול לגרד את יתדות הרגל, את לוחות הרצפה, או חלקים אחרים, אם לוקחים פניות במהירות, מה שאופנועים אחרים מסוגלים להשיג בקלות רבה יותר.

הגורמים לגיאומטריה הארגונומית של האופנועים הקובעת את תנוחת הישיבה, כוללת את הגובה, הזוית ומיקום יתדות הרגלים, המושב והכידון. גורמי הגיאומטריה הפיסית אצל הרוכב, והתורמים לתנוחת הישיבה, כוללים את פלג הגוף העליון, את הזרוע, הירך ואורך הרגלים ואת גובה הרוכב באופן כללי.

הגדרות משפטיות ומגבלות

האופנוע מוגדר במידה נרחבת בחוק ברוב המדינות למטרות רישום, מיסוי ורישוי הרוכב ככלי רכב מנועי דו גלגלי ובעל עוצמה. רוב המדינות מפרידות בין הטוסטוסים של ה-49 סמ"ק ובין כאלה שהם יותר בעלי עוצמה, רכבים גדולים יותר (קטנועים לא נחשבים כקטגוריה נפרדת). תחומי שיפוט רבים כוללים גם כמה צורות של כלי רכב תלת-גלגליים כאופנועים.

ההשפעה הסביבתית

אופנועים וקטנועים הם בעלי צריכת דלק נמוכה, מה שמעורר עניין בארה"ב, מתוך היבטי איכות הסביבה וכתוצאה מהפגיעה בגלל העליות במחירי הדלק. קבוצת Piaggio Group Americas, תמכה בהתעניינות הזאת, והשיקה אתר אינטרנט Vespanomics"" ופלטפורמה, הטוענים לפליטות פחמן נמוכות יותר לכל מייל של 0.4  ליברה/מייל (113 גרם/ק"מ), שזה פחות מהממוצע למכונית, ומהווה ירידה של 65% וכלכלת דלק טובה יותר.

עם זאת, פליטות האופנועים עלולות להכיל בין פי 10-20 יותר של תחמוצות החנקן (NOx), חד תחמוצת הפחמן ופחמימנים שלא התכלו בשנה, לעומת נסיעה ברכב דומה או ברכב שטח דומה.

הסיבה לכך היא שבאופנועים חסר ממיר קטליטי, וסטנדרט הפליטה הרבה יותר מתירני באופנועים, מאשר בכלי רכב אחרים. בעוד שהממירים הקטליטיים הותקנו ברוב המכוניות והמשאיות המונעות בבנזין מאז שנת 1975 בארה"ב, קיימים קשיים בהתאמתם וקשיים מבחינת ההתחממות, כדי ליישם זאת באופנועים.

בדו"ח התוצאות מטעם הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (2007), מוצגים דיווחים על כל כלי הרכב, לעומת הרכיבה על אופנועים בכביש המהיר (כולל גם קטנועים), מבחינת רמת הפליטות בממוצע המאושרת על 12,327 כלי רכב שנבדקו ושרמתם היתה בגובה של 0.734.

ממוצע החנקן + Co 'סוף הפליטות המועילות' " נבחנו ב-3,863 אופנועים, והתוצאה היתה 0.8531. 54% מהאופנועים ממודל 2007 שנבדקו, צויידו בממיר קטליטי.

מיגבלות הפליטות בארה"ב

להלן טבלה המציגה את מקסימום הפליטות המקובלות בחוק, של הפחמימנים, תחמוצות החנקן והפחמן החד חמצני, לאופנועים חדשים שנמכרו בארה"ב של 280 סמ"ק, או כאלה עם עקירת בוכנה גבוהה יותר.

שנה

  

שינוי                               HC  +  תחמוצת חנקן  (גרם/ק"מ)         קובלט (גרם/ק"מ)
שינוי ראשון 2006-2009 1.4 12.0
שינוי שני 2006 ואילך 0.8 12.0

המקסימום החוקי המקובל לפליטות פחמימנים ותחמוצות החנקן לאופנועים מסוג I וסוג II (50 סמ"ק – 169 סמ"ק ומ-170 סמ"ק – 279 סמ"ק, בהתאמה) שנמכרו בארה"ב, הם כדלקמן:

שנת המודל                    HC (גרם/ק"מ)             CO (גרם/ק"מ
2006 ואילך 1.0 12.0

אירופה

סטנדרטי הפליטה באירופה לאופנועים, דומים לאלו שבמכוניות. אופנועים חדשים חייבים להתאים לסטנדרטים האירופאים III, בעוד שהמכוניות חייבות להתאים לסטנדרטים V האירופאים. בקרות הפליטה באופנוע עודכנו והוצעו לעדכון לגירסה IV האירופאית בשנת 2012 , ולגירסה V, בשנת 2015.

Read More